קוראים לי איה

קוראים לי איה.

אני כותבת, מפני שבהיותי ילדה — הסיפורים נתנו לי כוח. עכשיו אני פוחדת שמא כוחי ילך ויידלדל. אוספת פתקים וכותבת עליהם מחשבות, שירים קצרים, תחושות גופניות.

יש דברים שרציתי לומר ולא אמרתי. לספר ולא סיפרתי. קבורים עמוק בנשמתי, ועלי לחלצם. בעיקר — רוצה לספר את סיפור חיי. מאין באתי ולאן אני הולכת. חל בי מהפך. לאורך השנים ברחתי מסיפור חיי. הסתרתי אותו, הסוויתי כל פרט מזהה. עכשיו בוער לי לספר. האם יהיה לי אומץ לספר את מה שרציתי לשכוח?

אני רוצה לחיות. זה מה שמהדהד לי בראש כבר כמה שעות. מאז קיבלתי את הבשורה המרה — סרטן, אני שוב חולה בסרטן. הפעם גרורתי.

הלוואי שהייתי מעיזה לצאת עכשיו החוצה, להרים מבט לשמים ולצעוק — "אם אתה שם, תדאג לי! אני רוצה לחיות!"