שמורת טנגלווד

“שְׁמוּרַת טֶנְגְלְווּד, בַּפְּנִיָּה הַבָּאָה יָמִינָה!” זוֹאִי פוֹקְס הִצְבִּיעָה מִחוּץ לְחַלּוֹן הַמְּכוֹנִית לָרֶוַח בֵּין הָעֵצִים מִמּוּל, וְקוֹלָהּ רָעַד מֵרֹב צִפִּיָּה. אָחִיהָ בֶּן הָאַרְבַּע, רוֹרִי, קָפַץ עַל הַמּוֹשָׁב לְצִדָּהּ, וְהִיא יָדְעָה שֶׁהוּא מִתְרַגֵּשׁ בְּדִיּוּק כָּמוֹהָ. אֲפִלּוּ אִמָּא הֵרִימָה אֶת עֵינֶיהָ בְּהִתְלַהֲבוּת, וְהִיא כְּבָר הָיְתָה בְּטֶנְגְלְווּד הַרְבֵּה פְּעָמִים. אֲבָל לֹא כָּל יוֹם אַתְּ עוֹבֶרֶת לָגוּר בְּגַן חַיּוֹת מִשֶּׁלָּךְ, חָשְׁבָה זוֹאִי, כְּשֶׁאַבָּא עָצַר אֶת הַמְּכוֹנִית מוּל הַכְּנִיסָה. שְׁנֵי שַׁעֲרֵי בַּרְזֶל גְּבוֹהִים חָסְמוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, וּמִכָּל צַד נִצַּב עַמּוּד עָשׂוּי אֶבֶן חוֹל. בְּרֹאשׁ הָעַמּוּדִים רָאֲתָה זוֹאִי שְׁנֵי אֲרָיוֹת מְגֻלָּפִים נִצָּבִים זֶה מוּל זֶה בְּאֶמְצַע שְׁאָגָה, וּמֵעֵבֶר לָהֶם כְּבִישׁ נָטוּשׁ שֶׁהִתְפַּתֵּל דֶּרֶךְ הַיַּעַר.

“וָאוּ,” הִתְנַשְּׁמָה זוֹאִי, וְרֶטֶט שֶׁל שִׂמְחָה עָבַר בְּגַבָּהּ.

הַכְּנִיסָה הָיְתָה מַרְשִׁימָה מְאֹד, וּרְחוֹקָה מְאֹד מִדֶּלֶת הַכְּנִיסָה הָאֲדֻמָּה בַּבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁלָּהֶם בְּלוֹנְדוֹן.

מַר פוֹקְס הֵרִים שַׁלַּט-רַחַק וְלָחַץ עַל כַּפְתּוֹר. רַעַשׁ גְּנִיחָה וְזִמְזוּם מִלְּאוּ אֶת הָאֲוִיר, וְהַשְּׁעָרִים נִפְתְּחוּ לְאַט.

“חַכּוּ וְתִרְאוּ אֶת אֲחֻזַּת טֶנְגְלְווּד,” אָמַר מַר פוֹקְס, “הִיא תָּעִיף לָכֶם אֶת הַסְּכָךְ.”

זוֹאִי חִבְּקָה אֶת עַצְמָהּ חָזָק בְּשִׂמְחָה - הִיא בְּקֹשִׁי יָכְלָה לְחַכּוֹת. אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל הִיא חִכְּתָה לִפְגֹּשׁ אֶת הַשְּׁכֵנִים הַחֲדָשִׁים שֶׁלָּהּ: הַחַיּוֹת. הִיא יָדְעָה שֶׁבֶּטַח יִהְיוּ שָׁם לֶמוּרִים עִם זְנָבוֹת מְפֻסְפָּסִים, וְגַם אֲרָיוֹת וְזֶבְּרוֹת. אֲבָל הֲכִי-הֲכִי הִיא אָהֲבָה לֶמוּרִים; כְּבָר בָּעַר לָהּ לְהַכִּיר אוֹתָם מִקָּרוֹב. לִפְנֵי שֶׁקָּנָה אֶת טֶנְגְלְווּד, הָיָה אָבִיהָ אַחְרַאי עַל גַּן הַחַיּוֹת בְּלוֹנְדוֹן, וְגַם אִמָּהּ עָבְדָה שָׁם, אָז זוֹאִי הִתְרַגְּלָה לְהִסְתּוֹבֵב לְיַד כָּל מִינֵי חַיּוֹת. אֲבָל הִיא אַף פַּעַם לֹא גָּרָה בְּאֶמְצַע גַּן חַיּוֹת אֲמִתִּי. גַּן חַיּוֹת מִשֶּׁלָּהֶם!

כְּשֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים הַפְּתוּחִים, פָּתְחָה זוֹאִי אֶת הַחַלּוֹן שֶׁלָּהּ וְנָשְׁמָה אֶת אֲוִיר אוֹגוּסְט הַחַם. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה יוֹתֵר, הִיא רָאֲתָה שֶׁשַּׁעַר הַבַּרְזֶל הָיָה מְנֻקָּד בַּחֲלֻדָּה כְּתֻמָּה. הִיא הֻפְתְּעָה וּקְצָת הִזְדַּעַזְעָה: בְּגַן הַחַיּוֹת שֶׁל לוֹנְדוֹן לֹא הָיוּ מַרְשִׁים דָּבָר כָּזֶה, חָשְׁבָה, וְדִמְיְנָה אֶת שַׁעַר הַבַּרְזֶל הַנָּקִי בְּרִיגֶ’נְטְס פַּרְק. הוֹרֶיהָ כְּבָר הִזְהִירוּ אוֹתָהּ שֶׁתִּהְיֶה הַרְבֵּה עֲבוֹדָה בְּטֶנְגְלְווּד - הַבְּעָלִים הַקּוֹדְמִים הָיוּ חֶבְרָה גְּדוֹלָה עִם מְעַט מְאֹד כֶּסֶף עַד שֶׁבַּסּוֹף סָגְרוּ אֶת הַשְּׁמוּרָה וּמָכְרוּ אוֹתָהּ לְמִשְׁפַּחַת פוֹקְס. הֵם תִּכְנְנוּ פְּתִיחָה גְּדוֹלָה בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם. אִם הַכֹּל מוּכָן...

עוֹד עֵצִים עִטְּרוּ אֶת הַכְּבִישׁ אַחֲרֵי הַשְּׁעָרִים, וְהִתְעַקְּלוּ בְּקֶשֶׁת יְרֻקָּה מֵעַל רָאשֵׁיהֶם. זוֹאִי שִׁרְבְּבָה אֶת צַוָּארָהּ כְּדֵי לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לָעִקּוּל, נִלְהֶבֶת לִקְרַאת הַהֲצָצָה הָרִאשׁוֹנָה בְּבֵית הָאֲחֻזָּה. הַמְּכוֹנִית פָּנְתָה בְּעִקּוּל נוֹסָף, וּמוּלָם צָץ בִּנְיָן גָּדוֹל מִלְּבֵנִים אֲדֻמּוֹת.

“אָה!” הִתְנַשְּׁמָה זוֹאִי בְּתַדְהֵמָה. “הוּא עֲנָקִי!”

“גָּבוֹהַּ,” הִסְכִּים רוֹרִי.

אִמָּם הֵעִיפָה מַבָּט לְאָחוֹר בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת. “הוּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵיכֶם?”

זוֹאִי הִנְהֲנָה בְּמֶרֶץ, וְעֵינֶיהָ נִנְעֲצוּ בְּבֵית הָאֲחֻזָּה. הוּא הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר יָשָׁן מִמָּה שֶׁצִּפְּתָה - הָיוּ לוֹ חַלּוֹנוֹת מְקֻמָּרִים וּצְרִיחִים וּמָה שֶׁנִּרְאָה בְּאֹפֶן חָשׁוּד כְּמוֹ פֶּסֶל גְרוֹטֶסְקִי שֶׁהֵצִיץ מִקְּצֵה גַּג הָרְעָפִים הָאָפֹר. קוֹרוֹת עֵץ שֶׁהִשְׁחִירוּ מִזִּקְנָה שֻׁלְּבוּ בַּלְּבֵנִים הָאֲדֻמּוֹת בְּדֻגְמָאוֹת סִימֶטְרִיּוֹת. זוֹאִי הִרְגִּישָׁה כְּאִלּוּ חָזְרָה אָחוֹרָה בַּזְּמַן כַּמָּה מְאוֹת שָׁנִים.

הַמְּכוֹנִית עָצְרָה בַּחֲרִיקָה עַל הֶחָצָץ לְיַד דֶּלֶת עֵץ אַלּוֹן. זוֹאִי יָצְאָה מֵהַמְּכוֹנִית וְהִתְעַלְּמָה מִצִּוְחוֹת הַמְּחָאָה שֶׁל רוֹרִי עַל כָּךְ שֶׁנִּשְׁאַר חָגוּר בְּכִסֵּא הַבְּטִיחוּת. הִיא הִתְקַדְּמָה וְהִסְתַּכְּלָה מִסְּבִיבָהּ בִּפְלִיאָה.

“אַל תַּחְשְׁשִׁי מֵהָרְעָפִים הַחֲסֵרִים בַּגַּג,” אָמַר אַבָּא. “הַפּוֹעֲלִים יְתַקְּנוּ אוֹתָם מָחָר.”

זוֹאִי הֵרִימָה אֶת מַבָּטָהּ. עַכְשָׁו, כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה יוֹתֵר מִקָּרוֹב, רָאֲתָה קֶטַע שָׁחֹר אוֹ שְׁנַיִם בֵּין הָרְעָפִים הָאֲפֹרִים. וְהַגַּג לֹא הָיָה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁדָּרַשׁ תְּשׂוּמַת לֵב - כַּמָּה שְׁמָשׁוֹת הָיוּ סְדוּקוֹת. אוּלַי הָאֲחֻזָּה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהַבַּיִת הַיָּשָׁן שֶׁלָּהֶם, אֲבָל הִיא לֹא נְקִיָּה וּמְסֻדֶּרֶת כָּמוֹהוּ, חָשְׁבָה זוֹאִי, וְהִרְגִּישָׁה צְבִיטָה לֹא צְפוּיָה שֶׁל גַּעְגּוּעִים הַבַּיְתָה.

דֶּלֶת הַכְּנִיסָה נִפְתְּחָה בַּחֲרִיקָה וּמֵהַבַּיִת יָצָא גֶּבֶר בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים וּמַגְּפֵי גּוּמִי יְרֻקִּים, מְכֻסִּים בְּבֹץ. מֵאֲחוֹרָיו נִסְרַך יֶלֶד בֶּן אַחַת עֶשְׂרֵה בְּעֶרֶךְ, בְּלוֹנְדִינִי וּמְנֻמָּשׁ, בְּחֻלְצַת טְרִיקוֹ עִם הֶדְפֵּס שֶׁל טִיגְרִיס חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם. וּבְעִקְבוֹתֵיהֶם יָצְאָה קְבוּצָה קְטַנָּה שֶׁל גְּבָרִים וְנָשִׁים, חֶלְקָם בְּחֻלְצוֹת פּוֹלוֹ יְרֻקּוֹת, כַּמָּה מֵהֶם בְּאוֹבֶרוֹלִים מֻכְתָּמִים בְּצֶבַע וּגְבֶרֶת אַחַת בְּסִנַּר מִשְׁבְּצוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת. הֵם הִתְאַסְּפוּ סְבִיב זוֹאִי וּמִשְׁפַּחְתָּהּ וְהֵחֵלּוּ לִמְחֹא כַּפַּיִם.

זוֹאִי הִבִּיטָה בַּפָּנִים הַמְּחַיְּכוֹת. לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵלֶּה כָּל הָעוֹבְדִים בַּשְּׁמוּרָה - כְּשֶׁהִיא תִּהְיֶה מְלֵאָה, אָמְרוּ הוֹרֶיהָ שֶׁטֶּנְגְלְווּד תְּאַכְלֵס יוֹתֵר מִ-350 חַיּוֹת שׁוֹנוֹת. הֵם בֶּטַח יִצְטָרְכוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר אֲנָשִׁים שֶׁיְּטַפְּלוּ בְּכֻלָּן, לֹא כָּכָה?

“שׁוּב שָׁלוֹם,” אָמַר הָאִישׁ וְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם כְּשֶׁמְּחִיאוֹת הַכַּפַּיִם שָׁכְכוּ. “בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּאֹפֶן רִשְׁמִי לְטֶנְגְלְווּד.”

אַבָּא לָחַץ אֶת יָדוֹ. “תּוֹדָה, מַקְס. בּוֹא תַּכִּיר אֶת בִּתִּי, זוֹאִי, וְאָחִיהָ הַקָּטָן, רוֹרִי. זוֹאִי, זֶה מַקְס צֵ’יְמְבֶּרְס, הַוֶּטֶרִינָר הָרָאשִׁי שֶׁל טֶנְגְלְווּד. הוּא מְפַקֵּחַ עַל שְׁלוֹמָן שֶׁל כָּל הַחַיּוֹת שֶׁלָּנוּ וּמְנַהֵל אֶת הַמֶּרְכָּז הָרְפוּאִי שֶׁל טֶנְגְלְווּד.”

“נָעִים מְאֹד לְהַכִּיר אֶתְכֶם,” עָנָה מַקְס. חִיּוּכוֹ הֶעֱלָה קְמָטִים עַל פָּנָיו, וְהוּא לָחַץ אֶת יְדֵיהֶם בַּחֲגִיגִיּוֹת. “זֶה הַבֵּן שֶׁלִּי, אוֹלִיבֶר.”

זוֹאִי הִסְתַּכְּלָה עַל הַיֶּלֶד בְּצִפִּיָּה. הוֹרֶיהָ אָמְרוּ לָהּ שֶׁלְּמַקְס יֵשׁ בֵּן שֶׁגַּם גָּר בְּטֶנְגְלְווּד. אֲבָל בִּמְקוֹם לְחַיֵּךְ כְּמוֹ אָבִיו, אוֹלִיבֶר נָעַץ בָּהּ עֵינַיִם חַסְרוֹת הַבָּעָה.

“חֻלְצָה מַגְנִיבָה,” אָמְרָה זוֹאִי וְהִתְקָרְבָה. הִיא הֵרִימָה אֶת הַתַּרְמִיל שֶׁלָּהּ עִם הֶדְפֵּס הַטִּיגְרִיס. “הִיא כְּמוֹ הַתִּיק שֶׁלִּי.”

אוֹלִיבֶר תָּחַב אֶת שְׁתֵּי יָדָיו לְכִיסֵי הַגִּ’ינְס שֶׁלּוֹ וְנִרְאָה מְשֻׁעְמָם. “מָה שֶׁתַּגִּידִי.”

“אוֹלִיבֶר,” הִזְהִיר מַקְס. “נִימוּסִים.”

הַיֶּלֶד נָהַם. “אֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לְנַקּוֹת אֶת הַקָּקִי שֶׁל הַזֶּבְּרוֹת.”

הוּא הִפְנָה אֲלֵיהֶם אֶת גַּבּוֹ וְהִתְרַחֵק בְּלִי מִלָּה נוֹסֶפֶת. מַקְס נֶאֱנַח כְּשֶׁבְּנוֹ נֶעֱלַם מֵעֵבֶר לְפִנַּת הַבַּיִת. “מִצְטַעֵר. לֹא תָּמִיד הוּא גַּס רוּחַ.”

“אֲנִי מֵבִין,” אָמַר אָבִיהָ שֶׁל זוֹאִי. “זֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל. הוּא יִתְרַגֵּל.”

זוֹאִי הִסְתַּכְּלָה עַל אוֹלִיבֶר הַמִּתְרַחֵק. שְׁנֵיהֶם יַתְחִילוּ בֵּית סֵפֶר חָדָשׁ בְּסֶפְּטֶמְבֶּר, בְּאוֹתָהּ שִׁכְבָה, וְזוֹאִי קִוְּתָה שֶׁהוּא יִהְיֶה פַּרְצוּף יְדִידוּתִי בִּזְמַן שֶׁהִיא תִּסְתַּגֵּל. אֲבָל לְפִי הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ, הִיא לֹא הָיְתָה בְּטוּחָה שֶׁהוּא בִּכְלָל יוֹדֵעַ מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה יְדִידוּתִי. הִיא נֶאֶנְחָה, וְהִרְגִּישָׁה עוֹד צְבִיטַת גַּעְגּוּעִים בְּבִטְנָהּ. הָרְחוֹבוֹת הַהוֹמִים, הָאוֹטוֹבּוּסִים הָאֲדֻמִּים וְהַמְּקוֹמוֹת הַמֻּכָּרִים בְּלוֹנְדוֹן נִרְאוּ עַכְשָׁו רְחוֹקִים מְאֹד. גַּם הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ נִרְאוּ רְחוֹקִים מְאֹד. אוּלַי הִיא תּוּכַל לְסַמֵּס לָהֶם מָתַי שֶׁתִּרְצֶה, אֲבָל הַמֶּרְחָק בֵּין לוֹנְדוֹן לְטֶנְגְלְווּד לֹא אִפְשֵׁר בִּקּוּרִים, לְפָחוֹת לֹא לִזְמַן מָה.

זוֹאִי הִסְתַּכְּלָה סְבִיבָהּ עַל שְׁאַר הַצֶּוֶת - הֵם נִרְאוּ יְדִידוּתִיִּים וְחִיְּכוּ כְּשֶׁהִיא הִבִּיטָה בָּהֶם. וְאָז הִיא שָׁמְעָה צְלִיל רָחוֹק אֲבָל בָּרוּר שֶׁל שַׁאֲגַת אַרְיֵה, וְגַעְגּוּעֶיהָ הַבַּיְתָה הִתְפּוֹגְגוּ וְהִתְחַלְּפוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. זֶה לֹא הָיָה סְתָם אַרְיֵה זָקֵן, זֶה הָיָה הַשָּׁכֵן הֶחָדָשׁ-דַּנְדָּשׁ שֶׁלָּהּ. בְּעֶצֶם, טֶנְגְלְווּד הָיְתָה מְלֵאָה בְּחַיּוֹת בְּדִיּוּק כָּמוֹהוּ, שֶׁחִכּוּ שֶׁזּוֹאִי תַּכִּיר אוֹתָן. הִיא כְּבָר לֹא יָכְלָה לְחַכּוֹת!