תהיה בריא גבר

לא בריא להיות גבר. למעשה, בהשוואה לנשים, לגברים יש לא רק סיכוי רב יותר ללקות בכל מחלה כמעט, אלא שהם גם מתים קודם — סטטיסטיקה שלא השתנתה זה מאות שנים. מדוע, אם כן, לא נעשה מאמץ רב יותר לגשר על הפער בין בריאות הגבר ובריאות האישה?

בעיה אחת היא להבין מהי בעצם בריאות הגבר. בתקשורת, כמעט כל כתבת מגזין או מאמר מקוון שעוסקים בבריאות הגבר מתמקדים בסקס, בבלוטת הערמונית או בעצות איך להשיג ריבועי שרירים בבטן. אבל גברים הם יותר מסך איבריהם המוצנעים וביצועיהם בחדר הכושר.

כשמנסים להגדיר מה נכלל תחת הכותרת "בריאות הגבר", כדאי להתחיל בבדיקה ממה עשוי גבר. בגיל שישה שבועות, כשהעובר ברחם אמו, הפעלת כרומוזום Y מכניסה אותו למסלול בלתי הפיך לקראת הפיכתו לזכר. בגיל ההתבגרות, הגבּרת הפעילות של ההורמון טסטוסטרון יוצרת את מרבית המאפיינים שגורמים לנו להיראות גבריים. בין הדוגמאות להשפעת הטסטוסטרון אפשר למנות מסת שרירים גדולה יותר, קול עמוק יותר, התרבעות הפנים והלסת, וצמיחת שׂער פנים. אבל הטסטוסטרון משפיע לא רק על מראנו החיצוני. הוא משנה את אופן חשיבתנו, את מצב רוחנו ואישיותנו, ומשפיע על הכליות, הכולסטרול, לחץ הדם ואפילו על האופן שבו אנחנו מייצרים דם. למעשה, לטסטוסטרון יש השפעה כמעט על כל מערכת בגוף.

אבל הרעיון שלהיות גבר תלוי אך ורק בהשפעת הטסטוסטרון הוא כמובן פשטני. יש הבדלים הורמונליים וביוכימיים רבים בין גברים ונשים, אבל יש גם משתנים סביבתיים וחברתיים חשובים המשפיעים על איך שאנחנו גדלים ומתפתחים לגברים בוגרים. חרף יוזמות להפחתת דעות קדומות וסטראוטיפים מגדריים, עצם היותך בן נושאת עימה ציפייה להתנהגויות ובחירות אורח חיים מסוימות; לדוגמה, עדיין מעודדים בנים לא להיות "רכרוכיים" ולא "לבכות כמו בת". בקרב זוגות בוגרים רבים, הגבר עדיין עובד במשרה מלאה וזוגתו האישה נושאת ברוב האחריות לטיפול בילדים. ושלא כמו נשים, עדיין מקובל שגברים לא ידברו עם חבריהם הגברים על בריאותם הנפשית.

שילוב זה של גורמים גנטיים, פסיכולוגיים וסביבתיים הוא שמביא למצבם הבריאותי העגום של הגברים; לדוגמה, בכל הנוגע להשפעותיהן של המחלות מסכנות החיים העיקריות, ההבדלים בין שני המינים מבהילים ממש. בקרב גברים, שיעור מקרי המוות ממחלות לב גבוה הרבה יותר, הם בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם, סוכרת ושבץ, עלולים יותר ללקות בסרטן ויש להם שיעורים גבוהים יותר של טראומה והתאבדות. רופאים יודעים זאת עשרות שנים, אז למה אין יותר מומחים לבריאות הגבר?

במהלך השנים האחרונות, היינו עדים לכמה שיפורים נחוצים ביותר בטיפול ברבות מבעיות הבריאות של נשים, והבנתנו במחלות ומצבים בריאותיים ייחודיים לנשים (או שכיחים משמעותית יותר אצלן) — כגון דיכאון אחרי לידה, סרטן שד, סרטן צוואר הרחם וההשפעה השלילית שיכולה להיות לגיל המעבר על הבריאות והרווחה הנפשית — השתפרה מאוד. עד לא מזמן, נשים סבלו משיעורים גבוהים של סיבוכים לאחר הלידה, לא היו תוכניות לאומיות לאיתור סרטן השד וסרטן צוואר הרחם, ולהשפעות משנות החיים של גיל המעבר התייחסו בזלזול. כעת, למרבה המזל, התחלנו לשנות כיוון בגישתנו לבריאות האישה, והדבר ניכר בדמות תוצאות בריאותיות טובות יותר. יש עוד הרבה עבודה, אבל סוף־סוף היבטים רבים בבריאות האישה, תחום שבמשך שנים רבות כל כך נותר מוזנח ברפואה, זוכים עתה להכרה ולטיפול. יש לנשים כיום רופאות ורופאים גינקולוגים, מנתחות ומנתחי שד, וגם מומחים ומומחיות לגיל המעבר; יש בדיקות ברמה הארצית לאיתור סרטן השד וסרטן צוואר הרחם, וגישה טובה יותר לטיפול גופני ונפשי טרום הלידה ואחרי הלידה. את ההתפתחויות הללו יש לקדם בברכה, כמובן, אבל חשוב לשאול — היכן ההתקדמות המקבילה בטיפול בבעיות בריאות של גברים?

אין "יועצים לבריאות הגבר" ב־NHS (שירות הבריאות הלאומי בבריטניה). ניתן לטעון שזה משום שגינקולוג לא יכול להתעניין במחלות גברים. בפועל, כמעט כל הרופאים המומחים מתבוננים במטופלים שלהם כאינדיבידואלים, לוקחים בחשבון גורמי סיכון של גברים ופועלים בהתאם. אלא שבפרקטיקה, על מנת לשפר את התוצאות בתחום הבריאות לגברים, נדרש משהו גדול בהרבה מאשר התחשבות במגדר שלהם כשמנסחים תוכנית טיפול. בבריטניה לא קיימות תוכניות לאומיות לאיתור סרטן בלוטת הערמונית או סרטן האשכים. מצבים כגון חוסר בטסטוסטרון והפרעות זקפה לא זוכים להכרה הראויה בציבור, ובנוסף רבים מאנשי מקצועות הבריאות לא מבינים אותם מספיק. ולבסוף, בנרטיב התרבותי אשר מתעקש שאנחנו צריכים להיות קשוחים ו"להיות גברים", בריאות הנפש נותרה בגדר טאבו.

אם לא די בכך, רוב הגברים מבקרים אצל הרופא רק כאשר יש להם בעיה; תפיסת הרפואה המונעת, או קיום בדיקה שגרתית או "טסט שנתי" בריאותי, נותרו סימנים לחולשה או כישלון. עדיין יש לי מטופלים שמתפארים שלא ראו רופא כבר עשרים שנה, כאילו זה עניין להתגאות בו. כשכל כך הרבה היבטים של בריאות הגבר לא זוכים להבנה מספקת, עלינו לשאול: "האם רוב הגברים בכלל מבינים עד כמה בריאותם מוזנחת?"

ההתעניינות שלי בבריאות הגברים התפתחה במקרה וללא כוונה מוקדמת. תמיד ניהלתי אורח חיים בריא, והתאמנתי בחדר כושר מגיל 17. את זה למדתי מאבי, שבשנות השבעים לחייו יכול עדיין לשחק כדורגל עם בני והוא בריא ובכושר יותר מרוב בני גילו. כשעבדתי בחדר מיון, והתחלתי בתפקידי כרופא משפחה, גברים רבים היו באים אלי במקום לקולגות שלי, כי הרגישו שאני, כגבר צעיר בכושר טוב, אהיה פתוח יותר לבעיותיהם האישיות וככל הנראה אוכל יותר לסייע. עד מהרה הבנתי שאני זה שפוגש את רוב הגברים עם הפרעות זקפה ותסמונת דחק פוסט־טראומטית כמו גם את הגברים שהתמודדו עם השמנת יתר, כושר גופני ירוד או חששות בנוגע לרווחתם הנפשית הכללית.

הדבר אמנם החמיא לי, אבל גיליתי כי אף שאני יכול לטפל בבעיות פשוטות, מקרים בעלי אופי מורכב יותר התבררו כקשים, כי לא היה רופא שאליו יכולתי להפנותם לקבלת עזרה; לדוגמה, מטופל עם חוסר בטסטוסטרון יכולתי להפנות לאנדוקרינולוג המקומי (מומחה להורמונים), אבל מכיוון שהרופא התמחה בבעיות הורמונליות מגוונות ושונות, מטופלים רבים הרגישו שהטיפול בבעיה הפרטנית שלהם נותר לא אופטימלי. התסכול שלי מחוסר התמיכה ומחוסר יכולתי לעזור למטופלים בצרה הלך וגבר, והחלטתי למצוא את התשובות לבעיותיהם בכוחות עצמי. במהלך השנים הבאות השתתפתי בהרצאות על אורולוגיה, נרשמתי לכנסים בנושא רפואת מין ודיברתי עם אנדוקרינולוגים ופסיכולוגים. כתבתי מאמרים בכתבי עת רפואיים ולימדתי רופאים זוטרים על ההיבטים המיוחדים של בריאות הגבר. ככל שהידע והביטחון שלי בתחום המשיכו לגדול, אט־אט הבנתי שהבעיה כפולה: לצד ליקוי כללי בהבנת גופם של הגברים, קיים חוסר רצון בקרב גברים להשגיח על בריאותם באופן פעיל. מסיבה זו החלטתי לכתוב את הספר הזה, תהיה בריא, גבר.

מטרת ספר זה היא לספק מדריך בריאות מקיף לגברים. פרקים 1 עד 3 מתייחסים להיבטים הרחבים ביותר של בריאות הגבר, כולל חוסר בטסטוסטרון ותפיסת גיל המעבר הגברי, בעיות לב וכלי דם ושמירה עליהם, רווחה ובריאות הנפש. על אף החשיבות המובנת מאליה של תחומים אלה בעבור כל הגברים, הם עדיין לא מובנים מספיק ולא זוכים להכרה מספקת. המחצית השנייה של הספר, פרקים 4 עד 8, סוקרת את הבעיות האנטומיות והפיזיולוגיות של הגברים, כולל הפרעות זקפה, התקרחות, בעיות הקשורות בשׂער הפנים, בעיות אשכים, ומחלות בלוטת הערמונית — כולם תחומים שגברים מתקשים לדון בהם. פרקים אלה מציעים ייעוץ פרטני על תסמינים וסימנים שיש לחפש, ומסבירים כיצד תוכלו לבדוק את עצמכם ומתי כדאי לשקול לפנות לייעוץ רפואי. לבסוף, מרגע שהחלטתם לנקוט עניין פעיל בשיפור בריאותכם, פרק 9 יספק לכם מדריך מעשי ומקיף להתחלת המסע לעבר איכות חיים משופרת.

בין הפרקים העובדתיים משובצים שלל מקרי מבחן. אף ששיניתי פרטים מזהים לשם שמירה על פרטיות המטופלים, כל מקרי המבחן מבוססים על תרחישים אמיתיים שפגשתי בשלבים שונים בקריירה שלי. חלק מהסיפורים משעשעים, אחרים טרגיים, אבל כולם מדגישים היבט מסוים בבריאות הגבר ומבהירים מדוע עלינו לשנות את גישתנו אליה.

בריאות ירודה של גברים אינה גזרה משמיים. המפתח לשיפור המצב הוא להעניק לגברים את הידע שהם זקוקים לו כדי להבין את גופם ואת נפשם. אם נעשה זאת, נשפר את ההשפעות הבריאותיות ונתחיל סוף־סוף להיאבק בהזנחה ארוכת השנים.