דבר לקורא העברי
אני חי בשפתך, בשפתנו, מתהווה בה, מתלהב בה, נלבב בה, בגלות עמה, מתגלגל מאוּר לכנען, למוריה, ומשם למרחבי הארץ הגדולה שמעבר לים, ומדבר בה, בָּעברית, לרוב גם בעודי מדבר בשפה האנגלית. אך חיי הם חיים הדומים לדלת סובבת על ציריהָ. רק היא לבדה שומעת שתי שיחות, אחת מזה החדר ושנייה מהחדר הסמוך, וכאשר נדחפת דלת זו לשם או לכאן, פורצים קולות מכל עבר לכדי בְּלִיל הברות חסרות סדר. לכן הנחנו זה הספר לפניך כשיח שני חדרים, האחד ליד השני, במבט סינופטי שבו תוכל ותוכלי לבחור להקשיב לשיחה בחדר זה או אחר. אמנם השירים נולדו ונכתבו בעברית ורק אחר כך הומרו לאנגלית ונכתבו מחדש בה, אך מעמד התרגום לאנגלית איננו בחינת העתקה אחד לאחד לשפה האחרת, אלא יש בו משהו מכתיבה מחודשת אל השפה המארחת. ידוע שלא כל ביטוי ניתן לתרגום משפה לשפה. העברית נותנת לידי המשורר כלים הניתנים לריבוי משמעות, למשל בעזרת שיתוף של מילים בשורש או צליל דומה, ולעתים רק שינוי הניקוד יעיד על משמעות שונה. לדוגמה הקשר בין 'זָכָר' להבדיל מנקבה ל'זָכַר' בהקשר של זיכרון, או "עֵדֶן" כ'גן־עדן' לבין "עדן" ממשמעות של עדינות. לדוגמה, באחד מהשירים האחרונים בספר, שיר המוקדש לאדם בשם "מתי", מקיצור השם "מתתיהו", ישנו משחק עם הוֹמוֹנִים (homonym) במשמעות של מוות – "מַתִּי", מהלך שלא ניתן כלל לתרגום לאנגלית. יתרה מזאת, שירתי מתכתבת עם מקורות יהודיים, ובספר זה בעיקר עם מקורות מן התנ"ך. אך כמו הבעיה הידועה של תרגומי התנ"ך לשפות זרות שבהם אובדים מדרשי השם, למשל מדרש השם של "יוסף" בבראשית ל, כד': "She named him Joseph, saying, "May the LORD give me another son כך גם בשירי המתורגמים אובדים לעתים משחקי רמיזות לפסוקים מן התנ"ך, והיה על המתרגמת ועליי לנסות ולשמר אותם או לוותר עליהם ולהחליפם במשהו אחר. לא אחת, למרות שעקבנו אחר מילה מן התרגום האנגלי של התנ"ך לדוגמה, עדיין לא היה די הדהוד ללשון התנ"ך כפי שהדבר ניכר לאוזן הקורא העברי, ולכן נאלצנו פשוט להוסיף בתרגום האנגלי הערת שוליים עם הפניה אל הפסוק במקור. בנוסף, בכל שיר, בניגוד לפרוזה, המבנה האסתטי, הצורני והמוזיקלי ארוג במבנה המשמעות, והתרגום מנסה לשחזר מהלכים צורניים ולא רק העברות של תוכן. גם שיקולים אלה עמדו לפנינו. אחת הבעיות המיוחדות בתרגום שירה המאפיינת את השירה שלי היא חיתוך שורות, שיוצר פיסוק והטעמה בתוך משפט ומסתמך על מבנה המשפט העברי. חיתוך זה אינו יכול להיות משוחזר לחלוטין במבנה משפט אנגלי. בנוסף, ישנו לא פעם שיתוף שמות עצם, תארים או תארי פועל בין משפטים שונים, וגם הוא מקשה על תרגום מדויק. נסתפק בדוגמה מן השיר "יוצא ומריח" יוֹצֵא וּמֵרִיחַ אֶת גִּשְׁמֵי / לִפְנוֹת בֹּקֶר אֲנִי רוֹצֶה ... הדובר גם מריח את "גשמי לפנות [ה]בוקר" וגם רוצה את "גשמי לפנות [ה]בוקר", ואילו באנגלית נאלצנו לבחור: … Going out to smell the dawn’s / rain and I want
ישנם אף מקרים שבהם "מדרשי השם" לא ניתנים לשחזור כמות שהם, ובמקרים כאלה החלטנו ליצור מקבילה בעלת שוויון־ערך חלקי למקור על מנת להשיג משהו מהותי וצורני, הדומה לשפת המקור. דוגמאות בולטות הן שמות השירים בחלקו השני של הספר. חלק מן השירים הם שמות של נשים או ילדות, ושמות אלה מהותיים למשחקי שפה ולתוכן בשיר עצמו. לכן, בניגוד לנטייה שלא לתרגם שם פרטי של אדם, כאן לא רק שתרגמנו שם, אלא גם המצאנו שם חדש שתואם את נושא השיר ומשחקי השם בשיר המתורגם. ראו, לדוגמה, את השיר "כך קראו לה", המדבר על ילדה בשם "חמדה" ומשַֹחק עם שמה לאורך השיר. השיר פותח כך: "קָרְאוּ לָהּ חֶמְדָּה וְהִיא הָיְתָה גַּם / וְגַם..." בשתי שורות באמצעו של השיר נאמר, "וַאֲנִי קָרָאתִי לָהּ חֲמִימָה / וַחֲמִימְבָּה וַחֲמִילָה וַחֲמוּקָה", ובסופו "הָיָה הַטַּעַם שֶׁל / חֲמִימָה חֶמְדָּה גַּם וְגַם". בלתי אפשרי גם לשמור את השם הפרטי חמדה כמות שהוא וגם לתרגם את השיר עם משחקי השפה. לכן נתַנו לה שם בשפה האנגלית שעמו נוכל לפעול פעולה דומה. שם השיר האנגלי הוא "We Called Her Dis". השורה הפותחת היא "She was called Desiree and she was this and that". בהחלפת השם חמדה עם Desiree, שעדיין לוכד בתוכו משמעות מתוך "החמדה" בכיוון של "תשוקה", פתחנו אפשרות למשחקי המילים גם באנגלית. כך גם יכולנו לסיים את השיר בשורה תואמת לעברית "Sweet / was the taste / of Dessi Desiree this and that".
דבר נדיר הוא שמלאכת המתרגם נעשית כתף אל כתף ממש עם המשורר עצמו. בספר זה הייתה לנו ההזדמנות לדון יחדיו ולהעמיק בשיחה על השיר העברי ואל הִדהוד מקביל, אף כי לא זהה, של המשמעויות, הרמיזות, החוויות והדמיונות שמתעוררים אצל הקוראים אנגלית. השיר המתורגם לאנגלית היה לאח, או בן־אח לשיר העברי, אבל לא בהכרח העתק גנטי. יתרה מזאת, מבלי לפגוע במאמץ התרגום לאנגלית, עלתה לא פעם ערגה לדמותו של קורא בעל יכולת הצצה אל השפה "השנייה", גם אם לא שליטה בשפה שאינה "שפת־אם" לה או לו. לקוראים וקוראות אלו ודאי יהא ערך מוסף, ונקודת מבט נוספת, אולי לעתים אף הצעות אחרות ל"תרגום" מילה או שורה. מעל לכול ניתנת להם הכניסה לשיחה בין השיר בשפה האחת לקרובו "בחדר הסמוך". אנחנו תקווה שחוויית הקריאה בשפה העברית תועשר עם פזילה מדי פעם בפעם או אף קריאה מקבילה בשפה האנגלית. ראו זאת כהזמנה לא רק למחוזות השיר, אלא לאותה חוויית חיים כפולים של אדם עברי, היוצא לשוח כדו־חי לשוני בארצות הים.
חובה נעימה היא להודות לחברות ולחברים דוד ח. אהרון, דורית אשור, ג'אנה אוונס ברזיאל, גבריאלה מינס ברנדס ואור בן־צבי גולדבלום, שקראו מן השירים והערותיהם הנעימו את המלאכה ושיבחו את התוצר. כאן המקום אף להודות לחברתי האמנית שרי (סילבי) מנולה־שטמפלר על מלאכת העיצוב והאיור של הכריכה. מעל לכל אלה חייב אני תודה לרעייתי קלייר רכניצר על הרצינות, הסבלנות והאהבה שהשקיעה במלאכת תרגום השירים לאנגלית. ספר זה לא היה רואה אור בצורתו הנוכחית בלא עזרתה הרבה.
חיים אוטו רכניצר
סינסינטי, מדינת אוהיו
תשפ"א
2021
For English Introductions see at the end of the book pages i-viii.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.