תעתועי מורשת

משום שהמורשת הינה המאפיין העיקרי בזהותו של כל עם.

מהי מורשת: זו סדרה של אירועים היסטוריים שכל שבט או עם אימץ לעצמו.

מדוע תעתועים: מתברר שרוב מוחלט של אירועי מורשת סובלים מאותם הסימפטומים, חוסר הלימה לאירועים ההיסטוריים שקרו בפועל. גרוע מכך כפי שנראה, רבים מאמצים אינטרפרטציה שונה לעיתים "במאה שמונים מעלות" לאותו האירוע ההיסטורי.

מסקנה: המשמעות של הקביעות הנ"ל, זהותם של העמים "מפוברקת" או נשענת על "Fake News". בספר זה יוצגו העובדות ההיסטוריות בסמיכות לנרטיבים של המורשת אשר אומצה לאותה התקופה.

בפרק המבוא אנסה להגדיר ולהבהיר את המושגים ומשמעותם ובפרק הראשון יוצגו המורשות האוניברסליות שהתפתחו מבריאת העולם עד אברהם אבינו, כי בצומת היסטורית זו התפצלנו. בשאר הפרקים יוצגו סיפורי מורשת של עם ישראל לדורותיו ומכיוון שבכל תקופה התפתחו מאפייני מורשת ייחודיים לתקופה, חילקתי את הספר לתקופות בהתאמה.

הצגת התעתועים: "הצגת מראה לציבור" בניגוד לנרטיבים שהוטמעו בו, טומנת בחובה סכנות רבות. אין לי ספק שאזכה בקיתונות של ביקורת ומתקפות. לכן אשתדל ככל הניתן להיות זהיר אך בעיקר אמפתי בהצגת העובדות.

חשיבות המורשת: על אף התעתועים וחוסר המתאם לאירועים בפועל, אני מכיר בחשיבותה הרבה של המורשת לאחדותו של העם. המורשת שאומצה משמשת ברוב המקרים לא רק כזהות אלא בעיקר, לצורכי קיום לכידות של המרקם החברתי. גם אני אימצתי מורשת ונרטיבים רבים אשר מנחים את פעילותי החברתית, כי אין כנראה מסלול חלופי לזהותו של עם.

יש להניח שהפרקים האחרונים יהיו הנפיצים ביותר משום שהם מתייחסים לתקופה האחרונה אשר סובלת מהמורסה הפוליטית אשר הרסה כל חלקה טובה בנו. העם מפולג, השנאות תפשו תאוצה רבה מדי ולכן כל מה שייכתב יזכה לתגובות חריפות של ציבורים שונים. אני שלם עם הנכתב ולכן נכנסתי במודעות "לכוננות ספיגה".

מכיוון שבמורשת עסקינן הספר איננו משמש ולא יכול לשמש כמסמך מדעי, לכן פתרתי את עצמי מהתהליך המתיש של מראי מקום ובמקומות בהם נדרשתי לסימוכין, הצגתי ציטוטי מקור.