בתקופה שבה כתיבה טובה נחשבה:
א. שירה
ב. שנכתבה על ידי גברים
ג’יין אוסטן פרסמה רומן באורך מלא, חתמה עליו ב”מאת גברת”, ולא רק שזכתה להצלחה אדירה, היא שינתה את פני הספרות כולה. עד תקופתה של אוסטן נחשבו הרומנים לספרות “ירודה” ו”לא איכותית” – מכיוון שהספרים הנפוצים בתקופה היו רומנים גותיים סנסציוניים שעסקו בסיפורי אהבה ורצח שערורייתיים באחוזות מסתוריות (נשמע מוכר?…)
בניגוד לבני תקופתה שמבחינתם אם רצית לומר משהו “רציני” ו”עמוק” היה עליך לומר אותו דרך שירה (אני מסתכלת עליכם, לורד ביירון ופרסי שלי!), אוסטן הראתה שרומנים רחבי יריעה יכולים לשקף את טבע האדם והעולם, להעביר מסר רציני בעזרת כתיבה קלילה, צינית ואפילו מלאת הומור.
ספריה של אוסטן מאזנים בין סיפורי אהבה נוגעים ללב, דיוקן מבדר שמצייר קריקטורות של הסובבים אותה ומצביע על כל מה שמשונה, מגוחך ויומרני בבני אדם, ביקורת פוליטית על העבדות, חוקי הירושה ומעמדן של נשים בחברה וגם ביקורת ספרותית שמשיבה למבקרי הרומן, מחבקת באהבה את קוראי הז’אנר אבל לא שוכחת גם לעקוץ אותו באהבה על הדרך וללגלג על המוסכמות של ספרות התקופה.
אנו מאחלים לאוסטן עוד 249 שנים שבהן הספרים שלה ייקראו בשקיקה בעיניים ותיקות ואוהבות ובעיניים חדשות ונלהבות. אנחנו מאחלים לה עוד מאות עיבודים קולנועיים, טלוויזיוניים וספרותיים למרות שאף אחד מהם לא ישווה לעולם לזינוק של קולין פירת’ לאגם בחולצה לבנה…
ספריה המופלאים של ג’יין אוסטן, ספרים בהשראתה של אוסטן וספרים שלוקחים אותנו למאה התשע עשרה, עכשיו אצלנו באתר!
