מארז ליל השטן

מושחת

אריקה
תמיד אמרו לי שחלומות הם התשוקות הכמוסות של הלב. לא סיפרו לי על סיוטים, לא דיברו על חלום הבלהות שהפך לאובססיה שלי.
קוראים לו מייקל קריסט.
אחיו הבכור של החבר שלי הוא כמו סרט אימה. הוא חתיך, חזק, ולגמרי מפחיד. הוא היה כוכב קבוצת הכדורסל של הקולג׳ שלו, ועכשיו הוא שחקן מקצועני ואני מעניינת אותו פחות מהלכלוך הדבוק לעקבי נעליו.
אני צפיתי בו, ראיתי אותו, שמעתי אותו. את הדברים שעשה, את המעשים שהסתיר… במשך שנים כססתי ציפורניים, לא מסוגלת להסב את מבטי.
עכשיו, סיימתי את התיכון ועברתי לקולג׳, אבל לא הפסקתי להסתכל על מייקל. הוא רע, ואת הדברים המלוכלכים שראיתי אני לא יכולה להמשיך ולשמור רק בנבכי מחשבותיי.
מפני שהוא סוף סוף הבחין בי.
מייקל
שמה אריקה פיין, אבל כולם קוראים לה ריקה.
היא גדלה אצלנו בבית, החברה של אחי הצעיר וראיתי אותה מתבגרת. משפילה את מבטה כשאני נכנס לחדר ונדרכת כשאני מתקרב.
אני מרגיש תמיד את הפחד נודף ממנה, ועל אף שלא כבשתי את גופה, אני יודע שבראשה היא שלי. זה כל מה שאני רוצה בכול מקרה.
עד שאחי עוזב לצבא, וריקה נשארת לבדה בקולג׳.
בעיר שלי.
ללא הגנה.
ההזדמנות טובה מדי מכדי לפספס וגם התזמון. כי לפני שלוש שנים היא הפילה את שלושת החברים הכי טובים שלי והביאה למאסרם, ועכשיו הם השתחררו.
אנחנו חיכינו. היינו סבלניים. ועכשיו כל אחד מהסיוטים שלה יתממש.

המחבוא

בנקס
בין צללי העיר מסתתר מלון האפיפיור. שומם, חשוך ואפוף תעלומה נשכחת.
אתה חושב שזה אמיתי, נכון, קאי מורי? הסיפור על הקומה השתים- עשרה הנסתרת. תעלומת האורחת האפלה שמעולם לא נרשמה ומעולם לא עזבה. אתה חושב שאוכל לעזור לך למצוא את המחבוא הסודי, ולהגיע אליו, נכון?
אתה והחברים שלך יכולים לנסות להפחיד אותי. אבל על אף שאני מתאמצת להסתיר את מה שאני מרגישה כשאתה מסתכל עליי – מאז הייתי ילדה – נדמה לי שמה שאתה מחפש קרוב אליך הרבה יותר ממה שתבין אי פעם.
לעולם לא אבגוד בו.
הישאר במקומך.
בליל השטן הצייד יגיע אליך.

קאי
אין לך מושג מה אני מחפש, קטנטונת. את לא יודעת למה הייתי צריך להפוך כדי לשרוד שלוש שנים בכלא בעוון פשע שהייתי שמח לבצע שוב.
איש לא יודע לאיזה אדם הפכתי.
אני רוצה את המלון, אני רוצה גם למצוא אותו, ואני רוצה שכל זה ייגמר.
אני רוצה את חיי בחזרה.
אבל ככל שאני נמצא יותר זמן בקרבתך, אני מבין שהפכתי להיות בדיוק מי שהייתי אמור להיות.
אז קדימה, ילדונת. אל תשתפני. הבית שלי נמצא בראש הגבעה. יש כל כך הרבה דרכים להיכנס אליו, אבל בהצלחה- כשתרצי לצאת.
ראיתי את המחבוא שלך. הגיע הזמן שתראי את שלי.

מתג ההשמדה

להביא למאסרו היה הדבר הכי נורא שיכולתי לעשות. ולא משנה שהוא ביצע את הפשע שבגללו נאסר או שייחלתי למותו. אולי חשבתי שיהיה לי זמן להיעלם לפני שישתחרר מהמאסר, או שהוא יירגע קצת בכלא, ויהיה שונה מהאיש מעורר האימה שהיה קודם לכן.
אבל טעיתי. שלוש שנים חלפו מהר מדי, ועכשיו הוא הכול חוץ מאשר רגוע. המאסר רק נתן לו שהות לתכנן. ועל אף שהיה לי ברור שהנקמה תגיע, לא ציפיתי לזה.
הוא לא רוצה להכאיב לי. הוא רוצה לגרום לכך שהכל יכאב.

דיימון
כל דבר בזמנו. קודם כל, להיפטר מאבא שלה. הוא אמר שכפיתי את עצמי עליה. הוא אמר שהבת הקטנה שלו הייתה קורבן, אבל גם אני הייתי ילד, והיא רצתה את זה בדיוק כמוני.
בשלב השני, לדאוג לכך שלה, לאחותה ולאמא שלה לא יהיה לאן לברוח, וגם לא האפשרות… בנות משפחת אשבי בודדות עכשיו, וזקוקות נואשות לאביר על סוס לבן.
אבל זה לא מה שיקבלו.
לא, הגיע הזמן שאקשיב לדבריו של אבי, ואקח שליטה על העתיד שלי. הגיע הזמן שאראה לכולם – למשפחתי, למשפחתה, לחבריי – שלעולם לא אשתנה, ואין לי שאיפה אחרת חוץ מאשר להיות הסיוט הכי גדול של חייהם.
ואתחיל בה.
אפחיד אותה כל כך, עד שכאשר אסיים, היא לא תרגיש בטוחה אפילו בתוך הראש שלה. והחלק הכי טוב הוא שאפילו לא אצטרך לפרוץ לביתה. כי אני הגבר החדש בבית, וכל המפתחות אצלי.

עם רדת הלילה

חמישה נגד אחת, ואין לאן לברוח.

המשחקים חוזרים, בחלק הסוחף והאחרון בסדרת  ליל השטן, מאת סופרת רבי-המכר של הניו יורק טיימס, פנלופה דאגלס.

אמורי: המקום – בלקצ’רץ’. אחוזה מבודדת אי שם, אליה העשירים ובעלי הכוח שולחים את בניהם הסוררים להצטנן הרחק מעיניים חטטניות. ויל גרייסון היה תמיד פרוע, חסר מעצורים, ומעולם לא פעל על פי שום כלל מלבד – עשה בדיוק את מה שאתה רוצה. הוא למד מזמן שכאשר מתייחסים אליך כמו חיה, יש לך רשות להתנהג כמו חיה. בתיכון הוא אולי נהנה לדחוק את אמורי לפינות כשאיש לא הסתכל, אבל הוא גם היה חם ונחוש לשמור עליה.

אבל האמת היא, שיש לו זכות לשנוא אותה. כי הכל באשמתה. הכל. ליל השטן. הסרטונים. המעצרים. היא אשמה — ולמרות זאת, לא מתחרטת על כלום.

ויל: הוא מעולם לא ציפה שמישהו מאויביו יצליח להגיע אליו. אבל עכשיו הוא יודע שהיא נמצאת כאן, הנערה שמעולם לא הפסיק לאהוב – במקום כלשהו בבלקצ׳רץ׳. וכשצוות האבטחה עוזב ודלת הכלוב המוזהב נפתחת, ויל מבין שכעת יש לו שליטה על הבית ועל השטח סביבו למשך חודש שלם, ללא כל השגחה …

בבלקצ’רץ’ מתאכסנים חמישה דיירים. והיא רק אחת מהבעיות שלו.