כס הזכוכית 2: כתר חצות

התריסים שהתנודדו ברוח הסערה היו הסימן היחידי לכניסתה. איש לא הבחין בה כשטיפסה מעל חומת הגן בבית האחוזה האפלולי. ובחסות הרעם ומשבי הרוח מהים הסמוך, איש לא שמע אותה כשטיפסה על המרזב, הניפה את עצמה אל אדן החלון וחמקה למסדרון הקומה השנייה.

שומרת הראש האלופה של המלך דחקה את עצמה לכוך למשמע הלמות צעדים מתקרבים. חבויה מאחורי מסכה וברדס שחורים, צמצמה את עצמה אל תוך הצללים וכפתה על עצמה להיות לא יותר מצל חולף. נערה משרתת חלפה על פני החלון הפתוח ורטנה בעת שסגרה את הבריח. כעבור שניות ספורות נעלמה במורד המדרגות בצדו האחר של המסדרון. היא לא הבחינה בעקבות הרטובות על רצפת העץ.

הבזק של ברק האיר את המסדרון. המתנקשת נשמה עמוקות ועברה בראשה על התוכניות ששיננה בעמל רב בשלושת הימים שבהם ערכה תצפיות על בית האחוזה הזה, בפאתי בֶּלהֵייבֶן. חמש דלתות מכל צד. חדר השינה של לורד נירוֹל נמצא מאחורי הדלת השלישית משמאל.

היא הטתה אוזן מחשש שיגיעו עוד משרתות, אך הבית נראה שקט בעוד הסערה משתוללת מסביב.

היא התקדמה לאורך המסדרון, שקטה וחמקמקה כרוח רפאים. דלת חדר השינה של לורד נירול נפתחה בגניחה קלה. היא חיכתה עד לרעם הבא לפני שסגרה בשקט את הדלת מאחוריה.

עוד הבזק של ברק האיר שתי דמויות שישנו במיטת אפיריון. לורד נירול היה כבן שלושים-וחמש לכל היותר, ואשתו, יפהפייה כהת-שיער, ישנה שנת ישרים בזרועותיו. מה הם עוללו למלך, שהיה כל כך חמור עד שרצה במותם?

היא התגנבה אל קצה המיטה. אין זה מקומה לשאול שאלות. תפקידה הוא לציית; החופש שלה תלוי בכך. עם כל צעד וצעד שעשתה לעבר לורד נירול, היא הריצה שוב בראשה את התוכנית.

חרבה נשלפה מנדנה, משמיעה רק לחישה קלה שבקלות. היא נשמה עמוקות, מכינה את עצמה לקראת הבאות.

עיניו של לורד נירול נפקחו בדיוק ברגע שהאלופה של המלך הניפה את חרבה מעל ראשו.