הרפתקאות דוד אריה 1: בערבות רומניה

אֵיךְ דּוֹד אַרְיֵה נִתְקַע פַּעַם עַל עָנָן

יוֹם רְבִיעִי אֶחָד יָשַׁבְנוּ דּוֹד אַרְיֵה, יִנּוֹן וַאֲנִי בַּמִּרְפֶּסֶת. זֶה הָיָה יוֹם חָרְפִּי וְהִסְתַּכַּלְנוּ עַל הָעֲנָנִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כָּל רֶגַע רָאִיתִי בָּעֲנָנִים דְּמֻיּוֹת וְצוּרוֹת אֲחֵרוֹת: נָמֵר, לְטָאָה, פָּנִים שֶׁל אִישׁ, מִשְׁקָפַיִם. וְכָל פַּעַם בָּאָה הָרוּחַ וְהֵזִיזָה אֶת הָעֲנָנִים וְשִׁנְּתָה אֶת הַצּוּרָה שֶׁלָּהֶם. זֶה הָיָה כֵּיף, אָז אָמַרְתִּי, "אֵיזֶה כֵּיף זֶה! הַלְוַאי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִרְכֹּב עַל הָעֲנָנִים."

"מָה פִּתְאוֹם לִרְכֹּב עַל עֲנָנִים?" אָמַר יִנּוֹן. "אִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל עָנָן. עֲנָנִים עֲשׂוּיִים מֵאֵדִים שֶׁל מַיִם."

דּוֹד אַרְיֵה הִבִּיט בָּעֲנָנִים וְאָמַר, "אֲנִי רָכַבְתִּי פַּעַם עַל עָנָן."

"מָה? בֶּאֱמֶת?" שָׁאַלְתִּי.

"כֵּן, זֶה קָרָה לִי פַּעַם," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

יִנּוֹן אָמַר, "אֲנִי הוֹלֵךְ לְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב," וְיָצָא מֵהַמִּרְפֶּסֶת כְּאִלּוּ הוּא בִּכְלָל לֹא שָׁמַע מָה שֶׁדּוֹד אַרְיֵה אָמַר. הַסִּפּוּר שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה לֹא עִנְיֵן אוֹתוֹ.

"מָתַי זֶה קָרָה? מָתַי רָכַבְתָּ עַל עָנָן?" שָׁאַלְתִּי אֶת דּוֹד אַרְיֵה.

"כְּשֶׁהָיִיתִי בְּעַרְבוֹת רוֹמַנְיָה," הוּא עָנָה. "לֹא רַק שֶׁרָכַבְתִּי עַל עָנָן, אֶלָּא שֶׁנִּתְקַעְתִּי עָלָיו."

"לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לְהִתָּקַע עַל עָנָן?" שָׁאַלְתִּי וְהֵזַזְתִּי אֶת הַמַּבָּט שֶׁלִּי מֵהַפָּנִים שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה אֶל הָעֲנָנִים שֶׁשָּׁטוּ בַּשָּׁמַיִם.

"הַכֹּל הִתְחִיל כְּשֶׁטִּיַּלְתִּי בְּיַעַר עָבֹת בְּאֶרֶץ הָעֲנָקִים שֶׁבְּעַרְבוֹת רוֹמַנְיָה," סִפֵּר דּוֹד אַרְיֵה. "יָצָאתִי אֶל אֶרֶץ הָעֲנָקִים כְּדֵי לַחְקֹר אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁל הָעֲנָקִים וְהָעֲנָקִיּוֹת. פִּתְאוֹם רָאִיתִי עַל אַחַד הָעֵצִים פֶּתֶק קָטָן שֶׁהָיָה נָעוּץ בָּגֶּזַע בְּחֵץ. נִגַּשְׁתִּי אֶל הַפֶּתֶק וְגִלִּיתִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ מַשֶּׁהוּ. וְזֶה מָה שֶׁהָיָה כָּתוּב בַּפֶּתֶק:

"מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפֶּתֶק הָיְתָה מְצֻיֶּרֶת מַפָּה קְטַנָּה שֶׁהִסְבִּירָה אֵיךְ לְהַגִּיעַ לָאוֹצָר. הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת מִיָּד לַדֶּרֶךְ וְלִמְצֹא אוֹתוֹ. עָקַבְתִּי אַחַר הַמַּסְלוּל עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל מַרְגְּלוֹת הַר גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ. כַּמָּה גָּבוֹהַּ? כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַפִּסְגָּה שֶׁלּוֹ. הָהָר הָיָה כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ עַד שֶׁהַפִּסְגָּה שֶׁלּוֹ הִגִּיעָה לָעֲנָנִים!

"הִתְחַלְתִּי לְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה הָהָר. לְצַעֲרִי, אַף אֶחָד לֹא טִפֵּס בַּשְּׁבִיל הָעוֹלֶה בָּהָר כְּבָר מְאוֹת שָׁנִים. לָכֵן צָמְחוּ עָלָיו הֲמוֹן עֲשָׂבִים וְקוֹצִים. הָיִיתִי צָרִיךְ לְקַפֵּץ וּלְדַלֵּג כְּדֵי שֶׁהַקּוֹצִים לֹא יִדְקְרוּ אוֹתִי בָּרַגְלַיִם. כָּל כָּךְ רָצִיתִי לְהַגִּיעַ אֶל הַמַּטְמוֹן.

"הִמְשַׁכְתִּי לְטַפֵּס וְנֶעֱזַרְתִּי בָּעֲשָׂבִים כְּמוֹ בַּחֲבָלִים. בְּדֶרֶךְ־לֹא־דֶּרֶךְ הִגַּעְתִּי אֶל הַפִּסְגָּה. כֻּלִּי הִתְנַשַּׁפְתִּי. כֻּלִּי הִזַּעְתִּי. כֻּלִּי רָעַדְתִּי מֵרֹב מַאֲמָץ. וּבְנוֹסָף לַכֹּל, לֹא רָאִיתִי כִּמְעַט שׁוּם דָּבָר. רַק עֲרָפֶל. הַפִּסְגָּה הָיְתָה מְכֻסָּה כֻּלָּהּ בְּעָנָן עֲנָקִי. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּבוֹהָה וְצוֹנֶנֶת.

"רָעַדְתִּי מִקֹּר, הֵצַצְתִּי בַּמַּפָּה וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַמַּחְבּוֹא שֶׁל הַמַּטְמוֹן. חָפַרְתִּי בָּאֲדָמָה בַּיָּדַיִם, כְּמוֹ כֶּלֶב מְפַשְׁפֵּשׁ, וְשָׁלַפְתִּי מִקִּרְבָּהּ תֵּבָה עֲנָקִית. פָּתַחְתִּי אֶת הַתֵּבָה וּמָצָאתִי בְּתוֹכָהּ אֶבֶן אֲדֻמָּה, זוֹהֶרֶת וּבוֹהֶקֶת, בְּגֹדֶל כָּזֶה:

"זוֹ הָיְתָה אֶבֶן מַדְהִימָה! זוֹ הָיְתָה אֶבֶן מֻפְלָאָה! אֶבֶן כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה! מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶבֶן כָּל כָּךְ יָפָה! שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן מִתּוֹךְ הַתֵּבָה הָעֲנָקִית, אֲבָל בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע נָשְׁבָה הָרוּחַ, וְעִם הָרוּחַ זָז הֶעָנָן שֶׁכִּסָּה אֶת הַפִּסְגָּה, וְנָשָׂא אוֹתִי עִמּוֹ.

"הֶעָנָן שָׁט, וְרָאִיתִי אֶת פִּסְגַּת הָהָר מִתְרַחֶקֶת. ׳אֵיךְ אַגִּיעַ עַכְשָׁו אֶל הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה?׳ חָשַׁבְתִּי. הָיִיתִי כָּל כָּךְ מְאֻכְזָב! אֲבָל מַהֵר מְאוֹד שָׁכַחְתִּי אֶת הָאֶבֶן, כִּי הִבַּטְתִּי מִסְּבִיבִי וְהֵבַנְתִּי שֶׁנִּתְקַעְתִּי עַל עָנָן."

דּוֹד אַרְיֵה הִשְׁתַּתֵּק וְלֹא אָמַר דָּבָר.

לֹא הִתְאַפַּקְתִּי וְשָׁאַלְתִּי: "אָז מָה עָשִׂיתָ, דּוֹד אַרְיֵה?"

"בְּנוֹגֵעַ לְמָה, צַפְרִיר?" שָׁאַל דּוֹד אַרְיֵה.

"לֶעָנָן!" אָמַרְתִּי.

"אֵיזֶה עָנָן?" שָׁאַל דּוֹד אַרְיֵה.

"הֶעָנָן שֶׁנִּתְקַעְתָּ עָלָיו. אֵיךְ יָרַדְתָּ מִמֶּנּוּ?"

"אָה! הֶעָנָן הַזֶּה!" אָמַר דּוֹד אַרְיֵה. "כֵּן, זוֹ הָיְתָה בְּעָיָה קָשָׁה. לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת. הִבַּטְתִּי לְמַטָּה, וְאֶרֶץ הָעֲנָקִים הָיְתָה רְחוֹקָה רְחוֹקָה. הָעֲנָקִים לְמַטָּה נִרְאוּ קְטַנִּים כְּמוֹ גַּרְגְּרֵי חוֹל, וְהָעֵצִים נִרְאוּ שְׁטוּחִים כְּמוֹ דֶּשֶׁא. לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת. אֵיךְ אֲנִי אֵרֵד מֵהֶעָנָן? אִם אֶקְפֹּץ לְמַטָּה, פָּשׁוּט אֶמָּעֵךְ וְאֶהֱפֹךְ לְפִּתָּה!

"לְפֶתַע רָאִיתִי מֵרָחוֹק נְקֻדּוֹת מְעוֹפְפוֹת. אִמַּצְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי שֶׁהַנְּקֻדּוֹת הַמְּעוֹפְפוֹת הֵן לַהֲקַת אֲוָזֵי בָּר שֶׁנּוֹדְדִים אֶל אַרְצוֹת הַחֹם.

"׳הֵם יוּכְלוּ לְהוֹרִיד אוֹתִי,׳ חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי וְהִתְחַלְתִּי לִקְרֹא: ׳הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! נִתְקַעְתִּי עַל עָנָן! הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! נִתְקַעְתִּי עַל עָנָן!׳

"הַקּוֹל שֶׁלִּי הִדְהֵד בַּשָּׁמַיִם, אֲבָל לַהֲקַת הָאֲוָזִים הָיְתָה רְחוֹקָה, וְהֵם לֹא שָׁמְעוּ אוֹתִי הֵיטֵב. הֵם לֹא שָׁמְעוּ שֶׁאֲנִי קוֹרֵא לְעֶזְרָה. הֵם לֹא שָׁמְעוּ שֶׁאֲנִי בִּמְצוּקָה. קָרָאתִי שׁוּב: ׳הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! נִתְקַעְתִּי עַל עָנָן!׳

"׳מָה? מָה הוּא אָמַר, הָאִישׁ הַזֶּה עַל הֶעָנָן?׳ שָׁאַל הַמְּפַקֵּד שֶׁל לַהֲקַת הָאֲוָזִים אֶת הַסְּגָנִית שֶׁלּוֹ.

"׳אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהוּא קוֹרֵא: ׳הָרִיעוּ! הָרִיעוּ! קוֹרְאִים לִי חָנָן!׳

"קָרָאתִי שׁוּב בְּכָל כּוֹחִי: ׳הַצִּילוּ! הַצִּילוּ! נִתְקַעְתִּי עַל עָנָן!׳

"אֲבָל אֲוָזֵי הַבָּר שָׁמְעוּ: ׳הָרִיעוּ! הָרִיעוּ! קוֹרְאִים לִי חָנָן!׳ וּבֶאֱמֶת הֵם כֻּלָּם גָּעוּ וְהֵרִיעוּ לִי, אֲבָל הִמְשִׁיכוּ הָלְאָה בְּדַרְכָּם אֶל אַרְצוֹת הַחֹם. וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי תָּקוּעַ עַל הֶעָנָן."

"מָה עָשִׂיתָ?" שָׁאַלְתִּי אֶת דּוֹד אַרְיֵה.

"לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת," הוּא עָנָה. "הָלְכוּ הָאֲוָזִים, בָּא עוֹרֵב מְגֻנְדָּר. בָּא הָעוֹרֵב וְהִתְיַשֵּׁב עַל הֶעָנָן. הוּא שָׁלַף מַרְאָה מִבֵּין נוֹצוֹתָיו וּבָחַן אֶת הַמַּקּוֹר שֶׁלּוֹ מוּלָהּ. ׳הוֹ! אֵיזֶה מַקּוֹר יָפֶה יֵשׁ לִי! הוֹ! אֵילוּ נוֹצוֹת נֶהֱדָרוֹת יֵשׁ לִי! הוֹ! כַּמָּה אֲנִי יָפֶה! קֶה בֶּלִיסִימוֹ! אֲנִי פָּשׁוּט מְאֹהָב בְּעַצְמִי!׳ הִתְפָּאֵר הָעוֹרֵב.

"׳הֵי, עוֹרֵב,׳ אָמַרְתִּי. ׳נִתְקַעְתִּי עַל הֶעָנָן הַזֶּה. תּוּכַל לַעֲזֹר לִי לָרֶדֶת לָאָרֶץ?׳

"׳הֵי, חֲבֵרִיקוֹ, עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר? לָמָּה שֶׁלֹּא תֵּרֵד בְּכוֹחוֹת עַצְמְךָ לְמַטָּה?׳

"׳אֵיךְ אֲנִי אֵרֵד? אֵין לִי כְּנָפַיִם. אִם אֶקְפֹּץ לְמַטָּה, אֲנִי אֶהֱפֹךְ לְפִּתָּה!׳ אָמַרְתִּי לוֹ.

"׳מָאמָא מִיָּה! לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! אֵיזֶה מִין צִפּוֹר אַתָּה?׳ שָׁאַל הָעוֹרֵב.

"׳אֲנִי לֹא צִפּוֹר. אֲנִי בֶּן אָדָם.׳

"׳קְוָה־קְוָה־קְוָה, קְוָה־קְוָה־קְוָה,׳ צָחַק הָעוֹרֵב. ׳חֲבֵרִיקוֹ, בֶּאֱמֶת הִסְתַּבַּכְתָּ, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּנֵי אָדָם לֹא יוֹדְעִים לָעוּף!׳

"׳בְּדִיּוּק!׳ אָמַרְתִּי. ׳אִם כֵּן, אוּלַי אֲנִי אוּכַל לִרְכֹּב עָלֶיךָ לְמַטָּה חֲזָרָה לְאֶרֶץ הָעֲנָקִים?׳

"׳בִּרְצִינוּת!׳ קָרָא הָעוֹרֵב. ׳סַנְטָה מָרִיָּה! לְאָן הִגַּעְנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה! אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה מַאֲמָץ וְכַמָּה תְּשׂוּמַת לֵב אֲנִי מַשְׁקִיעַ בַּנּוֹצוֹת שֶׁלִּי? אִם תִּרְכַּב עַל הַגַּב שֶׁלִּי, אַתָּה תִּמְעַךְ לִי אֶת הַנּוֹצוֹת! אֵין סִכּוּי שֶׁאֲנִי מוֹרִיד אוֹתְךָ לְמַטָּה!׳

"לֹא עָזַר שׁוּם דָּבָר. נִסִּיתִי לְהַבְטִיחַ לָעוֹרֵב שֶׁאֵשֵׁב עָלָיו בִּזְהִירוּת. נִסִּיתִי לְהַצִּיעַ שֶׁאֲקַרְצֵף אֶת נוֹצוֹתָיו אַחֲרֵי שֶׁיּוֹרִיד אוֹתִי. הִצַּעְתִּי אֲפִלּוּ נִקּוּי יָבֵשׁ. שׁוּם דָּבָר לֹא שִׁכְנֵעַ אוֹתוֹ.

הָעוֹרֵב הִתְעוֹפֵף לוֹ מִשָּׁם בִּצְחוֹק גָּדוֹל: ׳קְוָה־קְוָה־קְוָה, קְוָה־קְוָה־קְוָה!׳

"לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת. לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת פִּסְגַּת הָהָר. הֶעָנָן כְּבָר הִתְרַחֵק מִמֶּנָּה. הַשֶּׁמֶשׁ הֵחֵלָּה לִשְׁקֹעַ, וְחֹשֶׁךְ הִתְחִיל לָרֶדֶת עַל הַשָּׁמַיִם וְעַל אֶרֶץ הָעֲנָקִים. שׁוּם צִפּוֹר לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק, וְהָאָרֶץ לְמַטָּה נִרְאֲתָה רְחוֹקָה מִתָּמִיד. חָשַׁבְתִּי, ׳אֲנִי כְּבָר לֹא רוֹצֶה אֶת הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה. אֲנִי לֹא צָרִיךְ שׁוּם אוֹצָר. הָעִקָּר שֶׁאַצְלִיחַ לָרֶדֶת מֵהֶעָנָן הַזֶּה!׳

"פִּתְאוֹם הִבְחַנְתִּי מֵרָחוֹק בְּעָנָן גָּדוֹל הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֶל הֶעָנָן שֶׁיָּשַׁבְתִּי עָלָיו. ׳אוֹי וַאֲבוֹי!׳ קָרָאתִי. ׳אִם שְׁנֵי הָעֲנָנִים יִתְנַגְּשׁוּ, יַבְזִיק בָּרָק וְיַרְעִים רַעַם וְיַתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם, וְהָעֲנָנִים יֵרְדוּ לָאָרֶץ כְּטִפּוֹת גֶּשֶׁם, וַאֲנִי - אֲנִי אֶפֹּל לָאֲדָמָה וְאֶהֱפֹךְ לְפִּתָּה!׳

"הָעֲנָנִים הָלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ, הָלְכוּ וְגָדְלוּ, וְאָז: בְּזִיז בְּזָאז הִבְזִיק הַבָּרָק! בּוּם טְרַח הִרְעִים הָרַעַם! וְהִתְחִיל לָרֶדֶת גֶּשֶׁם זַלְעָפוֹת. כְּכָל שֶׁיָּרַד הַגֶּשֶׁם הָלַךְ הֶעָנָן וְהִצְטַמְצֵם וְהִצְטַמְצֵם עוֹד וָעוֹד, וְיָדַעְתִּי שֶׁהִנֵּה עוֹד רֶגַע כָּל הֶעָנָן יֵרֵד לָאָרֶץ כְּגֶשֶׁם, וַאֲנִי אֶפֹּל עִם הַטִּפּוֹת. טִפּוֹת הֶעָנָן הָאַחֲרוֹנוֹת הִתְחִילוּ לָרֶדֶת, וַאֲנִי צָנַחְתִּי אִתָּן. נִסִּיתִי לְהֵאָחֵז בָּהֶן, אֲבָל הֵן רַק הִרְטִיבוּ אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלִּי. ׳זֶהוּ! אֲנִי אֶהֱפֹךְ לְפִּתָּה,׳ חָשַׁבְתִּי וְנָפַלְתִּי אַרְצָה."

דּוֹד אַרְיֵה לָגַם מִכּוֹס הַתֵּה שֶׁלּוֹ וְהִבִּיט בָּעֲנָנִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּמִין מַבָּט כָּזֶה שֶׁל גַּעְגּוּעַ וּכְאֵב.

"דּוֹד אַרְיֵה, בֶּאֱמֶת נִמְעַכְתָּ כְּמוֹ פִּתָּה?!" שָׁאַלְתִּי.

"לֹא, לֹא הָפַכְתִּי לְפִּתָּה כִּי לֹא נָחַתִּי עַל הָאֲדָמָה," הִמְשִׁיךְ דּוֹד אַרְיֵה לְסַפֵּר. "נָחַתִּי עַל מַשֶּׁהוּ רַךְ. בָּדַקְתִּי שֶׁכָּל אֵיבָרַי בִּמְקוֹמָם. הִבַּטְתִּי מִסְּבִיבִי וְרָאִיתִי רַק בַּד פָּרוּשׂ וּמִתַּחְתָּיו מַשֶּׁהוּ רַךְ וּקְפִיצִי כְּמוֹ גֶ׳לִי. ׳אֵיפֹה אֲנִי נִמְצָא?׳ תָּהִיתִי.

"שָׁמַעְתִּי נְחִירוֹת רָמוֹת. עָקַבְתִּי אַחַר קוֹל הַנְּחִירוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל פָּנִים שֶׁל אִשָּׁה עֲנָקִית. לֹא הָיִיתִי מֻפְתָּע, הֲרֵי נִמְצֵאתִי בְּאֶרֶץ הָעֲנָקִים. ׳אֵיזֶה מַזָּל! נָחַתִּי עַל בֶּטֶן שֶׁל עֲנָקִית,׳ אָמַרְתִּי לְעַצְמִי.

"הָעֲנָקִית יָשְׁנָה וְנָחֲרָה. הֵעַרְתִּי אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת וְאָמַרְתִּי: ׳תּוֹדָה רַבָּה לָךְ! תּוֹדָה! הִצַּלְתְּ אֶת חַיַּי!׳

"׳מִי אַתָּה?׳ הִתְפַּלְּאָה הָעֲנָקִית.

"׳אֲנִי דּוֹד אַרְיֵה,׳ עָנִיתִי לָהּ.

"׳וְאֵיךְ הִגַּעְתָּ לַבֶּטֶן שֶׁלִּי?׳

"׳מֵהַשָּׁמַיִם,׳ אָמַרְתִּי וְהִצְבַּעְתִּי לְמַעְלָה. ׳נָפַלְתִּי מֵהָרָקִיעַ עִם טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם וְנָחַתִּי עַל הַבֶּטֶן שֶׁלָּךְ! אַתְּ הִצַּלְתְּ אֶת חַיַּי. זוֹ בֶּאֱמֶת הָיְתָה נְחִיתָה רַכָּה!׳

"׳אוֹי! בֶּאֱמֶת?׳ אָמְרָה הָעֲנָקִית. ׳אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי שְׂמֵחָה לִשְׁמֹעַ. כָּל כָּךְ שָׂנֵאתִי אֶת הַבֶּטֶן הַשְּׁמֵנָה שֶׁלִּי. תָּמִיד חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִדַּי. תָּמִיד הִתְבַּיַּשְׁתִּי בָּהּ. אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁמּוּשׁ. הִיא יְכוֹלָה לְהַצִּיל אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹפְלִים מֵהַשָּׁמַיִם!׳

"הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי חַיָּב לְהוֹדוֹת לָעֲנָקִית וְשֶׁבְּרָכוֹת וּמִלִּים לֹא יַסְפִּיקוּ. לָכֵן סִפַּרְתִּי לָהּ עַל הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה: ׳אַתְּ רוֹאָה אֶת הָהָר הָרָחוֹק שָׁם בָּאֹפֶק? הָהָר שֶׁפִּסְגָּתוֹ מַגִּיעָה עַד הָעֲנָנִים? בַּפִּסְגָּה יֵשׁ תֵּבָה, וּבַתֵּבָה מֻנַּחַת אֶבֶן אֲדֻמָּה, גְּדוֹלָה, בּוֹהֶקֶת וּמְנַצְנֶצֶת.׳

"הָעֲנָקִית הוֹדְתָה לִי וְצָעֲדָה הַיְשֵׁר אֶל הָהָר. הִיא הָיְתָה כָּל כָּךְ גְּבוֹהָה שֶׁלֹּא הָיְתָה צְרִיכָה לְטַפֵּס עַד הַפִּסְגָּה. רֹאשָׁהּ הִגִּיעַ לַשָּׁמַיִם. הִיא פָּשׁוּט הֵצִיצָה בֵּין הָעֲנָנִים שֶׁכִּסּוּ אֶת הַפִּסְגָּה וְשָׁלְפָה מִשָּׁם אֶת הָאֶבֶן. אֲבָל הָאֶבֶן לֹא הִרְשִׁימָה אוֹתָהּ. יַחֲסִית לָעֲנָקִית הָעֲצוּמָה הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה הָיְתָה קְטַנְטַנָּה. ׳מָה אֶעֱשֶׂה בְּאֶבֶן קְטַנָּה כָּזֹאת?׳ אָמְרָה וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ.

"הָאֶבֶן הִתְעוֹפְפָה וְנָחֲתָה לְמַרְגְּלוֹתַי. בְּעֵינַי, הָאֶבֶן הָיְתָה מְאוֹד מְאוֹד גְּדוֹלָה, כַּמּוּבָן. הֵרַמְתִּי אוֹתָהּ וְקָרָאתִי: ׳יֵשׁ! הִצְלַחְתִּי לְהַשִּׂיג אֶת הָאֶבֶן הָאֲדֻמָּה!׳

"וְזֶה סוֹף הַסִּפּוּר," אָמַר דּוֹד אַרְיֵה.

דּוֹד אַרְיֵה וַאֲנִי שָׁתַקְנוּ זְמַן מָה וְהִבַּטְנוּ עַל הָעֲנָנִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בַּחוּץ הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הִתְחִילָה לִשְׁקֹעַ וְהָעֲנָנִים נִרְאוּ כְּתֻמִּים, אֲדֻמִּים וַאֲפִלּוּ סְגֻלִּים.

בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב שָׁאַלְתִּי אֶת אָחִי יִנּוֹן, "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁדּוֹד אַרְיֵה בֶּאֱמֶת נִתְקַע פַּעַם עַל עָנָן?"

"אוֹי! אֵיזֶה מִין שְׁטֻיּוֹת הוּא מְסַפֵּר לְךָ. אִי אֶפְשָׁר לְהִתָּקַע עַל עָנָן," אָמַר אָחִי.

"בֶּטַח שֶׁאֶפְשָׁר!" עָנִיתִי מִיָּד.

"סְתָם סִפּוּרֵי סָבְתָא," אָמַר יִנּוֹן.

"אֵלֶּה לֹא סִפּוּרֵי סָבְתָא, אֵלֶּה סִפּוּרֵי דּוֹד אַרְיֵה," אָמַרְתִּי לוֹ אֲנִי.

"מִבְּחִינָתִי זֶה אוֹתוֹ דָּבָר," אָמַר יִנּוֹן. "לָמָּה אַתָּה חַיָּב לְהַאֲמִין לְכָל דָּבָר שֶׁדּוֹד אַרְיֵה מְסַפֵּר לְךָ?" הוּא שָׁאַל.

"לָמָּה לֹא לְהַאֲמִין לְדוֹד אַרְיֵה?" שָׁאֲלָה אִמָּא. "דּוֹד אַרְיֵה סִפֵּר לִי הֲמוֹן סִפּוּרִים נִפְלָאִים כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה. הַלְוַאי שֶׁהָיָה לִי זְמַן לָשֶׁבֶת וּלְהַקְשִׁיב לְכָל הַסִּפּוּרִים שֶׁלּוֹ גַּם הַיּוֹם."

"כֵּן, אֲבָל אֵלֶּה רַק סִפּוּרִים," אָמַר יִנּוֹן.

"אָז מָה?" אָמְרָה אִמָּא.

אַבָּא נִכְנַס אֶל הַמִּטְבָּח.

"תַּגִּיד, הִשְׁקֵיתָ אֶת הָעֲצִיצִים?" שָׁאֲלָה אִמָּא.

"אֶה, לֹא," אָמַר אַבָּא. "לֹא הָיָה לִי זְמַן. הָיִיתִי חַיָּב לְהָכִין מַשֶּׁהוּ לְמָחָר לָעֲבוֹדָה."

"אוֹי, אֵין לִי כְּבָר כּוֹחַ לַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה," אָמְרָה אִמָּא. "אֵלֶּה סְתָם סִפּוּרִים."

"אַתָּה רוֹאֶה?" לָחַשׁ לִי אָחִי. "סִפּוּרִים זֶה סְתָם."

"אֲבָל הַסִּפּוּרִים שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה הֵם מַשֶּׁהוּ אַחֵר," לָחַשְׁתִּי לוֹ חֲזָרָה.

בַּלַּיְלָה שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה, עָצַמְתִּי אֶת הָעֵינַיִם, נִרְדַּמְתִּי וְחָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי עָף עִם דּוֹד אַרְיֵה עַל עָנָן מֵעַל אֶרֶץ הָעֲנָקִים שֶׁבְּעַרְבוֹת רוֹמַנְיָה.