ארגונאוטיקה

פרולוג: בים הסער והפרץ

מָה הֲמֻלָּה רוֹחֶשֶׁת

גַּעַשׁ וְקֶצֶף הַגַּלִּים?

שָׁם בַּמַּיִם

גּוֹנֵי חַיַּי  – בַּאֲלָפִים!

 

וּבַתָּוֶךְ – אֲנִי הַמַּפְלִיג בְּאַרְגוֹס שֶׁלִּי,

עַל יַם הַשָּׁנִים רִאשׁוֹנוֹת

מִלְחָמָה־מְנוּחָה

לָהּ אָרַבְתִּי יוֹבְלוֹת.

 

כָּאן, עַל הַסִּפּוּן,

הָרֶגֶשׁ בִּמְשׂוּרָה,                          

אֵין עֶצֶב מְדֻלָּק,

וּלְהֶבֶל־הַלֵּב אֵין דְּרִיסָה וָרֶגֶל.

 

בְּמֵימֵי הַסַּעַר סָבִיב

כְּרִישֵׁי הַזַּעַם

בְּיָם אֲדֹם־צַוַּאר־הָרֶחֶם

שֶׁיָּצַר אֶת שֶׁאֲנִי עַתָּה,

 

בָּעֹמֶק, עֲקֵבוֹת שֶׁל חַיִּים

מִמַּעַל, גַּלֵּי מָוֶת נִשָּׂאִים.

שִׁלְיָה קְרוּשָׁה,

נֵפֶל־עֻבָּר

וְחַיִּים – שֶׁכִּמְעַט שֶׁמִּתְגַּשְּׁמִים,

בְּשַׁבְרִיר הַשְּׁנִיָּה – שֶׁלִּפְנֵי כְּלוֹת הַיָּמִים.