ננסי קלנסי 2: מעריץ סודי

"לַמְּקוֹמוֹת, הִכּוֹן..." מַר דוּדְנִי הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע. "צֵא!"

נַנְסִי הִתְחִילָה תֵּכֶף לִסְפֹּר. אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלוֹשׁ. קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּהּ נִצְמְדוּ אֶל הַצַּוָּאר.

אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע, שְׁמוֹנֶה.

כָּל הַיְּלָדִים בְּכִתָּה ג'4 סָפְרוּ אֶת פְּעִימוֹת הַלֵּב שֶׁלָּהֶם בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה. זֶה נִקְרָא לִמְדֹּד אֶת הַדֹּפֶק.

עֶשְׂרִים, עֶשְׂרִים וְאַחַת, עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.

מַר דוּדְנִי הִתְבּוֹנֵן בַּשְּׁנִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת עַל שְׁעוֹן הַקִּיר. אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע, חֲמִשִּׁים, חֲמִשִּׁים וְאַחַת.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר לָמְדוּ הַתַּלְמִידִים בְּכִתָּה ג'4 עַל הַלֵּב. לְבָבוֹת אֲמִתִּיִּים בִּכְלָל לֹא נִרְאוּ כְּמוֹ הַלְּבָבוֹת שֶׁנַּנְסִי צִיְּרָה.

שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ.

לְבָבוֹת אֲמִתִּיִּים גַּם לֹא הָיוּ אֲדֻמִּים כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁעַל כַּרְטִיסֵי הַבְּרָכָה לְיוֹם הָאַהֲבָה.

שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ, שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ.

נַנְסִי עָצְמָה אֶת הָעֵינַיִם וְנִסְּתָה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַדָּם שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהּ מַזְרִים בְּתוֹכָהּ. אֲבָל הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַרְגִּישׁ כְּלוּם. הָיָה לָהּ קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֶּאֱמֶת לֵב כְּמוֹ זֶה שֶׁעַל הַכְּרָזָה בַּכִּתָּה שֶׁלָּהּ.

"בְּסֵדֶרְרְרְרְרְרְרְר – עֲצֹר!"

"הַלֵּב שֶׁלִּי פָּעַם תִּשְׁעִים פְּעָמִים," אָמְרָה בְּרִי.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִגַּעְתִּי לִשְׁמוֹנִים וְתֵשַׁע," אָמְרָה נַנְסִי.

רוֹבֶּרְט סָפַר שְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע פְּעִימוֹת. אוֹלִיבְיָה הִגִּיעָה לְתִשְׁעִים וְשָׁלוֹשׁ.

"גַּם אֲנִי," אָמְרָה נוֹלָה.

"הָה! הַלֵּב שֶׁלִּי פָּעַם הֲכִי מַהֵר!" גְרֵייס צָעֲקָה. "הִגַּעְתִּי לְתִשְׁעִים וְשֶׁבַע."

"זֹאת לֹא הָיְתָה תַּחֲרוּת, גְרֵייס," אָמַר מַר דוּדְנִי. "וְהַלְּבָבוֹת לֹא פּוֹעֲמִים כָּל הַזְּמַן בְּאוֹתוֹ קֶצֶב," הִמְשִׁיךְ וּפָנָה לִקְלָרָה, "קָרָה מַשֶּׁהוּ?"

"הַלֵּב שֶׁלִּי פָּעַם רַק שֶׁבַע פְּעָמִים!" הִיא אָמְרָה.

לְיוֹנֶל קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ. "צָרִיךְ לְהַזְמִין אַמְבּוּלַנְס! זֶה מִקְרֵה חֵרוּם רְפוּאִי!"

"הֵיי, שֵׁב בַּחֲזָרָה וְתַפְסִיק לְהִשְׁתַּטּוֹת."

בְּדִיּוּק אָז צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן. כֻּלָּם לָקְחוּ אֶת הַיַּלְקוּטִים שֶׁלָּהֶם וְהָלְכוּ לְכִוּוּן הַדֶּלֶת. כֻּלָּם חוּץ מִקְּלָרָה.

"בַּיי, מַר דוּד. לְהִתְרָאוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי," קָרְאָה נַנְסִי.

מַר דוּד נוֹפֵף בְּיָדוֹ. הוּא עָמַד לְיַד הַשֻּׁלְחָן שֶׁל קְלָרָה. נַנְסִי שָׁמְעָה אוֹתוֹ אוֹמֵר, "אַל תִּדְאֲגִי. אֵין לָךְ הֶתְקֵף לֵב. הַלֵּב שֶׁלָּךְ חָזָק וּבָרִיא."

הוּא אָחַז בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל קְלָרָה וְעָזַר לָהּ לִמְדֹּד שׁוּב אֶת הַדֹּפֶק.

מַר דוּד הָיָה הַמּוֹרֶה הֲכִי טוֹב בָּעוֹלָם. הוּא הָיָה לֹא רַק חָכָם וּמְשַׁעֲשֵׁעַ, אֶלָּא גַּם נֶחְמָד. לֹא, הוּא הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִנֶּחְמָד: הוּא הָיָה טוֹב לֵב!

בְּדַרְכָּהּ הַבַּיְתָה עִם בְּרִי, נַנְסִי הִמְשִׁיכָה לַחְשֹׁב עַל הַבִּטּוּי הַזֶּה – 'טוֹב לֵב'.

"אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֲנָשִׁים הֵם טוֹבֵי לֵב. אֲבָל לֵב לֹא בֶּאֱמֶת יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב, נָכוֹן?" הִיא שָׁאֲלָה.

"נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא." בְּרִי הָיְתָה שְׁקוּעָה בִּמְצִיצַת טַבַּעַת סֻכָּרִיָּה בְּטַעַם עֲנָבִים.

"וַאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֲנָשִׁים רָעִים הֵם חַסְרֵי לֵב," נַנְסִי הִמְשִׁיכָה. "כְּאִלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם בִּכְלָל לֵב. אֲבָל לְכָל אֶחָד יֵשׁ לֵב."

בְּרִי הִנְהֲנָה. נַנְסִי רָאֲתָה שֶׁהִיא לֹא בֶּאֱמֶת מִתְעַנְיֶנֶת. אֲבָל לְנַנְסִי זֶה הָיָה חָשׁוּב. אִם הַלֵּב הוּא רַק שְׁרִיר, כְּמוֹ שֶׁמַּר דוּדְנִי אָמַר, מָה גּוֹרֵם לַאֲנָשִׁים לְהִתְאַהֵב?